<h1>רבינו ירוחם ני"ד ח"א</h1>
<h2>דף יא:</h2>
נדוי אפילו על תנאי חל כלומר אפילו נתקיים התנאי צריך הפרה כדאמרינן ביהודה שהתנה להביא בנימן והביאו וחל עליו הנדוי והוצרך להתפלל עליו משה רבינו עליו השלום שהיו עצמותיו מגולגלין בארון כך פשו' במכו' וכתב רבינו תם דוקא בדבר שהמנודה מסופק בשעת התנאי אם יוכל לקיים התנאי שאינו בידו כגון יהודה על ענין בנימין שהיה מסופק מן הדרך מאריה ומגנבים אבל אם המנודה יודע בודאי כשמתנה שיוכל לקיים התנאי כגון שהכל בידו וקיים התנאי אין צריך הפרה כך כתב הוא בכתובות על ההיא דבשמתא מאן דלא לימא ליה.
המנדה עצמו בעולם הבא קבלתי מרבותי שאין לו הפרה מההיא דיהוד' שאמר וחטאתי לאבי כל הימים כלומר בעולם הזה ובעו' הבא שאם לא כן מדוע לא התירו יעקב, ואם תאמר שכח, מדוע לא התירו משה רבינו עליו השלום שיש התר לאחר מיתה כההיא דרבי אליעזר [סנהדרין ס"ח ע"א] דאמרינן הות' הנדר וכו' אלא ודאי לא הויא הפרה בשו' ענין בע"ה ולפיכך היו עצמותיו מגולגלין בארון עד שהתפלל משה רבינו עליו השלום שנאמר שמע יי' קול יהודה.
